Avodah Zarah 71

Kapitel 71

א זליפתן של כלים טמאים אוסרתן אטו כולי עלמא אוכלי טהרות נינהו אלא זליפתן של כלים אסורין אוסרתן
1 die Ausschwitzung der unreinen Gefäße mache es verboten. — Ißt denn die ganze Welt nur [levitisch] Reines!? — Vielmehr, die Ausschwitzung der verbotenen Gefäße macht es verboten.
ב א"ל שמואל לרב בשלמא לדידי דאמינא זליפתן של כלים אסורין אוסרתן היינו דכי אתא רב יצחק בר שמואל בר מרתא ואמר דריש רבי שמלאי בנציבין שמן ר' יהודה ובית דינו נמנו עליו והתירוהו
2 Šemuél sprach zu Rabh: Erklärlich ist es nach meiner Ansicht, die Ausschwitzung der verbotenen Gefäße mache es verboten, daß R. Jiçḥaq b. Šemuél b. Martha, als er kam, erzählte, R. Šimlaj habe in Nezibis vorgetragen, daß R. Jehuda und sein Gerichtskollegium abgestimmt und das Öl erlaubt haben,
ג קסבר נותן טעם לפגם מותר
3 denn er ist der Ansicht, wenn es einen verschlechternden Geschmack verleiht, sei es erlaubt;
ד אלא לדידך דאמרת דניאל גזר עליו דניאל גזר ואתא רבי יהודה הנשיא ומבטל ליה והתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא א"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין
4 wieso aber konnte, nach deiner Ansicht, Daniél habe es verboten, R. Jehuda der Fürst kommen und dies aufheben, wir haben ja gelernt, ein Gerichtskollegium könne die Bestimmung eines anderen Gerichtskollegiums nur dann aufheben, wenn es größer ist als jenes an Weisheit und Zahl!?
ה א"ל שמלאי לודאה קא אמרת שאני לודאי דמזלזלו א"ל אשלח ליה איכסיף
5 Dieser erwiderte: Du kommst mir mit Šimlaj dem Ludäer, die Ludäer mißachten [die rabbanitischen Bestimmungen]. Jener entgegnete: Soll ich es ihm mitteilen? Da wurde er verlegen.
ו אמר רב אם הם לא דרשו אנן לא דרשינן והכתיב (דניאל א, ח) וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו בשתי משתאות הכתוב מדבר אחד משתה יין ואחד משתה שמן
6 Hierauf sprach Rabh: Weil jene [die Schriftstelle] nicht ausgelegt haben, sollten wir es ebenfalls nicht tun!? Es heißt: <i>und Daniél nahm sich fest vor, sich nicht zu verunreinigen mit der Speise des Königs und mit dem Weine seiner Getränke</i>; die Schrift spricht von zwei Getränken, vom Weine und vom Öl.
ז רב סבר על לבו שם ולכל ישראל הורה ושמואל סבר על לבו שם ולכל ישראל לא הורה
7 Rabh ist der Ansicht, er nahm es sich für sich selbst vor und traf auch eine Entscheidung für ganz Jisraél, und Šemuél ist der Ansicht, er nahm es sich nur für sich selbst vor, traf aber keine Entscheidung für ganz Jisraél. —
ח ושמן דניאל גזר והאמר באלי אבימי נותאה משמיה דרב פיתן ושמנן יינן ובנותיהן כולן משמנה עשר דבר הן
8 Kann das Öl denn von Daniél verboten worden sein, Bali sagte ja im Namen Abimi des Nabatäers im Namen Rabhs, [die Bestimmungen] über ihr Brot, ihr Öl, ihren Wein und ihre Töchter gehören sämtlich zu den achtzehn Verordnungen!?
ט וכי תימא אתא דניאל גזר ולא קיבל ואתו תלמידי דהלל ושמאי וגזור וקיבל א"כ מאי אסהדותיה דרב אלא דניאל גזר עליו בעיר ואתו אינהו וגזור אפילו בשדה
9 Wolltest du erwidern, Daniél habe es zuerst angeordnet, und man habe es nicht akzeptiert, und darauf haben es die Schüler von Hillel und Šammaj angeordnet, und man habe es dann akzeptiert, welche Bedeutung hätte demnach die Bekundung Rabhs!? — Vielmehr, Daniél hatte es in der Stadt verboten, darauf kamen jene und verboten es auch auf dem Felde. —
י ור' יהודה הנשיא היכי מצי למישרא תקנתא דתלמידי שמאי והלל והתנן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין ועוד הא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן בכל יכול לבטל בית דין דברי בית דין חבירו חוץ משמונה עשר דבר שאפילו יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לו
10 Wieso konnte R. Jehuda der Fürst eine Bestimmung der Schüler Šammajs und Hillels aufheben, wir haben ja gelernt, ein Gerichtskollegium könne die Bestimmung eines anderen Gerichtskollegiums nur dann aufheben, wenn es größer ist als jenes an Weisheit und Zahl!? Ferner sagte auch Rabba b. Bar Ḥana im Namen R. Joḥanans, daß in jedem anderen Falle ein Gerichtskollegium die Bestimmung eines anderen Gerichtskollegiums aufheben könne, nur nicht die achtzehn Verordnungen, und selbst wenn Elijahu mit seinem Gerichtskollegium kommen sollte, höre man nicht auf ihn!?
יא אמר רב משרשיא מה טעם הואיל ופשט איסורו ברוב ישראל שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל דאמר רבי שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן ישבו רבותינו ובדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל וסמכו רבותינו על דברי רשב"ג ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה דאמר רב אדא בר אהבה מאי קרא
11 R. Mešaršeja erwiderte: Der Grund ist ja der, weil das Verbot beim größten Teile Jisraéls verbreitet ist, aber das Verbot des Öls ist nicht beim größten Teile Jisraéls verbreitet. R. Šemuél b. Abba sagte nämlich im Namen R. Joḥanans: Unsere Meister haben untersucht und festgestellt, daß das Verbot des Öls nicht beim größten Teile Jisraéls verbreitet ist, da stützten sie sich auf die Worte des R. Šimo͑n b. Gamliél und des R. Elea͑zar b. Çadoq, welche sagten, man dürfe der Gemeinde nur dann eine erschwerende Verordnung auferlegen, wenn der größte Teil derselben sie ertragen kann. R. Ada b. Ahaba sagte: Welcher Schriftvers deutet hierauf?
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel